המשך העיון בהבנת עניינה של קדושת המחנה: נעסוק בשיטת הרמב״ן, המונה את "ונשמרת מכל דבר רע" למצווה בפני עצמה, ונשווה את תפיסתו בנוגע להשראת השכינה הייחודית שבמחנה המלחמה לעמדת הרמב״ם במורה הנבוכים ומשנה תורה. ומה הקשר של כל זה לתוכחת המלאך על לימוד תורה במחנה יריחו?