לביטלס יש משהו להסתיר

הפרק הזה עוסק בחוש ההומור של הביטלס ששירת אותם היטב בכל פעם שהרגישו מחוץ לאזור הנוחות שלהם.

איך הפך חוש ההומור החצוף, המתחכם והרענן של הביטלס למנגנון הגנה אפקטיבי? באילו נסיבות מפתיעות הרגישו הביטלס מחוץ לאזור הנוחות? מה עשה פול שגרם לג'ון צורך להקליל את המצב? מהו הדיסוננס שעוררו אצלם השירים העמוקים, המורכבים והמתוחכמים שכתבו? מי שאל אותם שאלות אינפנטיליות ואיך הם התמודדו איתן? איך כל זה קשור לשורשים שלהם? ובכלל...מה אם הביטלס לא היו צוחקים?