אנחנו חיים במדינה זרה שבה החיים מתנהלים כרגיל בעוד שבישראל עדין יש מלחמה ולא כל החטופים חזרו הביתה.
פיזית אנחנו רחוקים ויחד עם זאת חווים איתם את הכל.
אסקפיזם במלחמה הפך להיות משהו שאנו זקוקים לו כדי לחזור לחיות, לאוורר את הנפש ולהכניס אוויר לנשימה.
האם מותר לנו להנות בזמן שבישראל יש משפחות שעוברות סבל יום יומי?
האם זה בסדר לחלוק רגעים מאושרים או שזה לא נעים וצריך להצניע?
האם זה לגיטימי לעשות דברים אחרים שלא קשורים במלחמה וצפייה בהחזרת החטופים?
הצטרפו אלינו ואל תשארו לבד!