במעבר בין האבל הגדול של ט' באב ונחמה של השבועות שלקראתנו אנחנו יודעים שאין
סתירה. הכאב והקושי מחורבן הבית לא פחותו ולא נעלמו, כל התפילות ובכיות נאספות אל מעיין
הנחמה. והנחמה היא בחיים שממשיכים ומתגדלים, בכח החיים האדיר שמחייה ומקדם אותנו.
"נֵצַח
יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם"