הסיפור של מגילת אסתר מקביל מאוד לסיפור יוסף ואחיו. בשני הסיפורים, ההבנה שהקב"ה מנהל את העניינים בתמונה הגדולה היא משהו מרכזי. ההבדל הגדול הוא ששם ה' נישא בפי יוסף כל הזמן, ולעומת זאת במגילה אפילו בדיבור על ישועת ה', הרווח וההצלה יעמדו "ממקום אחר".
בזמן הזה, רבים מרגישים את ההסתר כמו שהיה בימים ההם. להרבה אנשים ברור מאוד מה צריך לעשות, אבל הבנת הסיפור הגדול נעלמת מעיננו. דרך חג הפורים על מנהגי השתייה שלו וההתחברות לחוסר הידיעה שבמגילה, נוכל להתחבר אולי לקריאה בשם ה' ולאמונה בתמונה הגדולה אפילו כשהיא לגמרי נסתרת.