איך המוח שלנו יודע איפה אנחנו? איך אנחנו יודעים איפה האחר? איך המוח שלנו תופס את הזמן? ד"ר דוד עומר ממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית, יענה על כל השאלות האלה, ורבות אחרות. שיחה מרתקת על המכונה המרתקת מכולן - המוח.
צוות חוקרים בהובלת ד"ר עומר, זיהה את התאים במוח שעוזרים לנו לתפוס את הזמן. בפעם הראשונה התגלה שיש במוח האנושי שני סוגים של תאים המאפשרים לנו לחוות את הזמן החולף, גם ביחס למיקום ולאירועים אישיים שלנו, אך גם ביחס לאירועים של אחרים.
שוחחנו על המפה הקוגניטיבית במוח שלנו, שהיא המנגנון שעליו "בנויות" התגליות של ד"ר עומד וצוותו - מהי המפה הקוגניטיבית, מהי חשיבותה. איך היא מציגה בפנינו את העולם, האם הייצוג של העולם במוחנו הוא דו ממדי או תלת ממדי? האם היחס שלנו לסביבה הוא יותר כמו ב"גוגל מאפס", שם העולם ריק ורק אנחנו במרכזו, נקודה כחולה בודדה, או אולי דווקא יותר כמו ב"ווייז", שם אפשר לראות גם את האחרים וללמוד מהם ומתנועתם על הסביבה? חשבו על החיים שלכן, על הדרך בה אתם מתנהלים במרחב ותקבלו רמז לתשובה.
שוחחנו על אחד הדברים המורכבים, המסתוריים והמעניינים במוח שלנו: תפיסת הזמן; על המודעות לזמן החולף, על תחושת הסדר (מה קרה לפני מה), ועוד. במעבדה שלו גילו ד"ר עומק וצוותו שני סוגים של "תאי זמן" האחראים על תפיסת הזמן שלנו: תאי זמן "טהורים" ותאים תלויי קונספט. ממצא מרגש. בנוסף, הראה ד"ר עומר איך התאים הנ"ל עובדים ביחד. אחת המסקנות המרעישות: לא רק אנחנו חיות חברתיות - גם התאים שלנו.