הסכת ביתי מאת מורן אביב דביר, אמנית רב תחומית, מלווה תהליכי יצירה ואם לשלשה בנים.לפני תשע שנים גפן בכורי הפך אותי לאימא, ומאז הכל השתנה. אבל משהו בי, הגרעין שלי, גם נשאר אותו הדבר. כשאני חושבת על מה זה להיות אימא, אני מרגישה שזה שילוב עדין ומתוחכם בין ניהול אומנותי להפקה - ואני צריכה את שתי האיכויות הללו כדי להמשיך לגדול בזמן שמגדלת; כדי להמשיך להעמיק בעצמי בזמן שמסתכלת עמוק בעיניים לילד שלי; כדי להמשיך ליצור גם אחרי שיצרתי חיים. כבר הרבה זמן שאני חולמת להזמין לשיחה אמניות ויוצרות שהן גם אימהות, או אימהות שהן גם אמניות ויוצרות, או מילה יפה ששמעתי לא מזמן - אימאניות . אז באמצעים הכי ביתיים שיש, כל אחת בבית שלה - אחרי ההשכבות, לפני המקלחות, בזמן שהם במסגרות - אנחנו נפגשות לשוחח על הצירוף הזה, אומנות ואימהות. איור עונה 1: ינפוש - ענבר לואיזה
*המושג אימאנית נולד ב 2014 מתוך מפגש בין היוצרת שירה ריכטר וד"ר נאווה סביליה שדה במסגרת כנס אמנות ומגדר במכללת סמינר הקיבוצים. ד״ר הדרה שפלן קצב בספרה ״אימאניות מביאות אמנות לעולם״ המשיכה והעמיקה את המושג וחיבור העולמות בהם גם הפודקאסט עוסק ומבקש לתת במה. תודה לכל סוללות הדרך.