חסידות • לתורה ומצוות עם משמעות

בראש חודש סיון הגיעו בני ישראל למדבר סיני והחלו בהכנות למתן תורה. כל יום היווה נדבך נוסף בתהליך ההזדכות וההתעלות של עם ישראל כדי להיות כלים לקבל את התורה.חמשה הימים שקדמו למתן תורה מלמדים אותנו על חמשה שלבים של ה�

ל"ג בעומר מזווית שלא הכרתם - משמעותו העמוקה של היום לאור החסידות- מה פשר השמחה העצומה שחוצה את כל המגזרים והעדות בעם ישראל - בל"ג בעומר?- מה באמת התרחש ביום הזה שבשל כך השמחה שבו פורצת גבולות כל כך?- ומדוע פטירת הצדיק

ספירת העומר יכולה להיתפס כמצווה פשוטה וסתמית של ספירת הימים לקראת חג השבועות, אבל עיון קל בנוסח התפילה שנוהגים לומר לאחר הספירה מגלה לנו את משמעותה, עומקה והשפעתה של המצווה - "לקדשנו ולטהרנו בקדושה של מעלה, ועל יד

המעבר מחודש ניסן לחודש אייר נראה חד מאוד - מחודש של חירות וגאולה אנחנו נכנסים לחודש של שגרה אפורה שאין בו אף חג או מועד וגם מוגדר בהלכה כימי דין ואבלות.'תקופת היובש' הזו והיציאה מחודש ניסן המרומם, עשויה להפחית את ע�

עם סיום חג הפסח אנחנו מתחילים ללמוד בכל שבת פרקי אבות. יש נוהגים שהלימוד נמשך עד חג השבועות, ויש שממשיכים אותו כל שבתות הקיץ.- מה פשר החילוק בין המנהגים?- מדוע פותחים את הלימוד דווקא במשנת "כל ישראל" ומסיימים אותו ב�

שביעי של פסח הוא ראש השנה למסירות נפש - כך אמר אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר הזקן אמר כי בלילה זה אפשר לקבל חסידות וטהרה, לנו ולכל בני המשפחה עבור השנה כולה; והבעש"ט אמר שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח.מה הופך את החג הזה למי�

ליל הסדר הוא זמן השיא של חג הפסח. בכל בית יהודי הוא נחגג ברוב פאר והדר. מנהגים רבים, שונים ומגוונים יש בקהילות ישראל, אבל אחת היא מהותו של הלילה - הזמן בו הקב"ה בכבודו ובעצמו מתגלה וגואל את עם ישראל.חג הפסח אינו רק מו

קביעת חכמינו כי "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" מעוררת בלב כל יהודי את התקווה והביטחון לגאולה שלמה ומחזקת את הציפייה לביאת המשיח. אך האמירה הזו מעלה תמיהה חזקה: מה מיוחד בחודש ניסן שהופך אותו למסוגל לגאולה - הרי

חכמינו הפליגו באכילת מאכלות אסורות ואמרו שהם גורמים לטמטום המוח והלב. האמירה הזו מעוררת אי נוחות אצל יהודים מסויימים וחוסר הבנה אצל יהודים אחרים - איך אפשר לומר שאוכל לא כשר גורם לטמטום המוח כשאפשר לראות כל כך הר

בשבועות אלו אנחנו קוראים בתורה פרשה נוספת בכל שבת - פרשיות "שקלים", "זכור", "פרה" ו"החודש".במבט שטחי, הסיבה לתקנת חז"ל זו היא הלכתית - כדי שנזכור ונדע להתכונן לקיום המצוות הנדרשות במועד הסמוך לקריאת כל פרשה.תורת החסיד�