כבשים חשמליות

מתי מריאנסקי, אמן, מעצב ומנהל קהילת הפייסבוק ״עליית המכונות״ בשיחה על העולם שאחרי הבינה המלאכותית היוצרת שבו היוצר הופך לאוצר שהמטרה שלו היא לברור את הזהב מתוך כל מה שהמכונה יוצרת; על המרחב הלטנטי - המרחב שמכיל א�

ד״ר ליאת לביא מבצלאל חוקרת בינה מלאכותית ומתעסקת באחד מהנושאים המרתקים בתחום - סובייקטיביות. ככל שיותר בני אדם נמצאים באינטראקציה עם תוכנות שמדברות בשפה אנושית יש סיכוי הולך וגובר שחלק ניכר מהם יתחיל לייחס לתו�

בעשורים האחרונים מדע בדיוני הפך מז׳אנר שוליים של חנונים למשהו מאד מיינסטרימי ובמקביל גם חנונים של מדע בידיוני כמו איילון מאסק וסאם אלטמן הפכו מטיפוסי שוליים לאנשים שלמעשה מובילים את המהפכה שאנחנו נמצאים בתוכה.

שני מודלים חדשים ליצירת מוסיקה באופן ג׳נרטיבי יצאו החודש ואפשר לקרוא לזה הדור הראשון של המודלים שעושים מוסיקה שנשמעת טוב. בפרק הזה נשמע דוגמאות למוסיקה שנוצרה בעזרת המודלים החדשים ומה מוסיקאים חושבים על העניין

חלק שני של הראיון עם ד״ר יוסי עדי מהאוניברסיטה העברית וגם ממחלקת המחקר של פייסבוק וגם מלהקת לוסיל קרו! בחלק הראשון דיברנו על מיוזיקג׳ן - המודל החדש של טקסט למוזיקה ממעבדת המחקר של פייסבוק ועל עתיד המוזיקה הגנרטי�

באמצע יוני יצא המודל החדש מיוזיקג׳ן של מעבדת המחקר של פייסבוק. מודל בינה מלאכותית ליצירת מוזיקה באמצעות טקסט. אחרי שנה של התפתחויות רדיקליות בעולמות הטקסט והתמונה הגיע לבסוף גם תורה של המוזיקה. נכון זה עדיין לא �

מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) העמידה דילמות חדשות בכל מה שקשור לזכויות יוצרים. האם זה לגיטימי שהתוכנה תתאמן על מיליארדי יצירות אמנות בלי אישור ואח״כ תפיק תמונות שכביכול מתחרות ביוצרים של אותן יצירות? הא

בפרק של היום נארח את ד״ר ארז פירט, ראש המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הרוח של אוניברסיטת חיפה והטכניון. נדבר על מכונות אוטונומיות - איך דואגים שיהיו אוטונומיות אבל בכל זאת יעשו מה שאנחנו רוצים. וגם על סוגים שונים של י�

פרק שני של כבשים חשמליות עם ערן הדס: משורר, מתכנת ומרצה למדיה חדשה באוניברסיטת תל אביב. נדבר על מחוללי טקסט - איך הם עובדים, למה הם גזענים, מה הם יודעים לעשות והאם הם יכולים לכתוב שירה?  תמונת הפרק: תייגו חתול מאת �

פרק ראשון של כבשים חשמליות - פודקאסט על אמנות ובינה מלאכותית. האורחת הראשונה: אירית שטרנברג. אמנית וחוקרת שתדבר על שורשי האמנות הויזואלית הגנרטיבית משנות השישים ועד היום, הקונפליקט המתמשך בין המחשב ככלי עבודה לע