הפודקאסט של היסטוריה גדולה בקטנה

השימוש במרגלים הוא חלק בלתי נפרד מעבודת המודיעין, אבל גיוס של בוגדים - מי שמוכנים לרגל על המדינה שלהם למען האוייב - הוא עניין מסובך מאוד. זה עוד יותר מסובך כשאנחנו מדברים על המלחמה הקרה, העימות האידיאולוגי והגיאופ

כשהנאצים עלו לשלטון בגרמניה ב-1933 היהודים סומלו כאויב הראשי, אבל לא היחיד. לצד הרדיפה המתחזקת של יהודים, שהגיעה לשיאה במחנות ההשמדה, נרדפו גם לא מעט לא-יהודים. היו מי שנרדפו בשל מוצאם או נטייתם, כמו צוענים, הומוסקסו

בסוף המאה ה-19, הקהילה היהודית של גליציה התמודדה עם תופעה חדשה: נשים צעירות שהחליטו לברוח מהבית, לעתים קרובות בסמוך לליל כלולותיהן. חלקן, רחמנא ליצלן, אפילו התנצרו. למה זה קרה, לאן הן ברחו ואיך דיברו על התופעה הזו? י�

מראשית הופעתה במאה השלוש עשרה, נקשרה תורת הקבלה עם דגם אזוטרי של העברת ידע בעל פה, ממורה לתלמיד. בעת החדשה המוקדמת עלתה וצמחה סוגה ספרותית חדשה: ספרות קבלית למתחילים. כיצד למדו ולימדו קבלה לאורך הדורות? איזה מקום �

בתקופת המנדט פעלו בארץ כמה מערכות חינוך שונות, שנלמדו בהן שיעורי היסטוריה, תחת הכותרת "דברי הימים של הארץ". איך התפתחו מערכות החינוך הללו? וכיצד נראו לימודי ההיסטוריה הפלסטינית בתקופה זו וכיצד הם פגשו את לימודי ה�

שנות ה-70 וה-80 היו התקופה הנוראה ביותר בהיסטוריה של ניו יורק, עם שחיתות, לכלוך, שביתות ובריחה של מעמד הביניים לפרוורים. אבל זו היתה גם התקופה הטובה ביותר עבור קולנוע שעוסק בניו יורק, עם במאים שלא חששו להציג את הצדדי�

כבר בשלהי התקופה העות'מאנית צמחה בתוך התנועה הציונית אופוזיציה דו־לאומית. שוחחנו עם ד"ר אבי־רם צורף על התפתחות העמדה הזאת, על הקשר שלה לתנועות אנטי־קולוניאליות ברחבי המזרח התיכון ועל האתגר שהיא הציבה לשיח הדומי

פטררקה היה הרבה דברים: משורר, כומר, הומניסט ומבשר הרנסנס. אבל איכשהו בישראל הוא דמות פחות מוכרת. לכבוד צאת ספר המכיל תרגומים ראשונים של כתביו לעברית, ישבנו עם פרופ' גור זק מהאוניברסיטה העברית לשיחה על האיש ומשנתו.

כשאנחנו מדברים על 1968 אולי עולות בדמיוננו מהפכות הסטודנטים בצרפת, אבל להלכי הרוח של השמאל החדש היו גם ביטויים מקומיים. אחד מהם הוא קיבוץ כרם שלום. היום כרם שלום נמצא בחדשות מסיבות עצובות, אבל בשנות השישים הוא נודע

עוד לפני סרטים על חניבעל לקטר וסדרות טלוויזיה על טד בנדי, התרבות המערבית הייתה אובססיבית לרוצחים מרושעים. סיפורים על מעשים שפלים של דמויות מרושעות הופיעו לעתים קרובות בעיתונים שהוקדשו כולם לפשיעה, וסיפורים פיק�