רוח, קרב fighting, spirit

"יש הרבה מאוד על מה לכעוס, לא רק בשמיים אלא גם בארץ, ואני לא הולכת לשם. זה לא מקדם אותי, זה לא טוב לי. אני ממש מאמינה שצריך עכשיו, ובכלל, להיות בעשייה חיובית."שירה שפירא, אימו של ענר שפירא ז״ל בשיחה מרגשת עם אמילי אמרוס

"בן יצא מהבית בידיעה שהוא חוזר חי ושהוא ממשיך לבנות ולהגן על המדינה, לתרום, לחיות, ליהנות ולכייף בה. יצא המקרה שהוא איננו, שהוא לא חזר, אני ממשיכה את משימת חייו. לא כי זאת המשימה שהוא השאיר לי, זאת משימת חיינו כולנו. �

"עזרנו להם להתארגן, לקחו חוסמי עורקים בכיסים, כל מה שהיה להם בבית, כל המחסניות, אספו הכול ויצאו. לא היה זמן של חשיבה - נצא? לא נצא? אני לא זוכרת שניות כאלה אפילו". שרית אוחיון מאופקים איבדה בשבעה באוקטובר את בעלה משה ו

"בן אחד נפל ובן נוסף נפצע כמה שעות לאחר מכן. קצינת העיר הגיעה אליי פעמיים באותו יום, בפעם השנייה כבר הייתי צריכה אמבולנס. כשהיא מגיעה פעמיים את חושבת על מרים פרץ". גלית ולדמן, אמו של רב סרן אריאל בן משה ז"ל, שנפל בקרב

"התמלאנו בכוחות על-טבעיים שנטע בנו הקב"ה כשליחי מצווה וכשליחים של עם ישראל, להתמודד בגודל השעה בסיטואציות הבלתי נתפסות שהתמודדנו איתם" סרן במילואים הרב שלום מלול, רב במחנה שורא מתחילת המלחמה, וראש ישיבת אמי"ת יגל

"אני חושב שאם הייתה לי אפשרות לבחור אם להיות יהודי או לעלות לארץ ישראל גם אחרי שאני יודע מה המחיר הכבד, עדיין הייתי בוחר לעשות זאת שוב. אני מאוד שמח וגאה שאני יהודי" דוקטור הווארד (האווי) אוסטר, אביו של רב סמל המילוא

"בנפילתו, המורל של הצעירים מהעדה הדרוזית מאוד עלה, הם רוצים ללכת לקרבי, מתעניינים ביחידות המובחרות, רוצים להיות בצבא, להיות לוחמים. הצעירים לא רוצים לפגוע ברוח הזאת, לא לפגוע בעדה. אנחנו שווים בין שווים במדינה הזא�

"למרות הפציעה-החיים שלי שמחים״. אמילי עמרוסי בשיחה מלאת אמונה עם אלישע מדן שאיבד את רגליו בפיצוץ בצפון רצועת עזה. עורך: איתי סופרין, מפיקה: הילה שוקר, טכנאי שידור: אסף רוחםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"אנשי כרם שלום מתכוונים לחזור ליישוב, להצמיח אותו ולהביא משפחות חדשות. יש פה סיפור לאומי ענק שהיינו רוצים שכולם ישמעו אותו, דווקא כי היתה פה קהילה לפני, שבגבורה בנתה קהילה כזו, ובגבורה גם נלחמה על חייה. בצורה מעורב

״אני מגלה את הכוח של הכנות האישית. אני מגלה שאנשים מסכימים להגיד "אני מרגיש" ולא רק "אנחנו חושבים". בכל מיני קבוצות הדיבור עובר מלשון רבים ללשון יחיד ומתקדם קצת מהנהגות לחוויה״ .המשורר יונדב קפלון שאיבד שתי כלות של